פסק-דין בתיק ב"ל 7432-07

1.      התובע הגיש לבית הדין תביעה ובה הוא עתר להכיר בליקוי שמיעתו ובטנטון ממנו הוא סובל כבפגיעה בעבודה, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק)

2.      במסגרת ישיבת הערכה המוקדמת מיום 29.10.08 הסכימו הצדדים על התשתית העובדתית, כדלהלן:

"א. התובע יליד שנת 1941.

ב.    התובע עבד מאז שנת 1986 במפעל סנו וזאת עד לחודש 9/07, אז יצא לגמלאות.

ג.    במסגרת עבודה זו היה התובע חשוף לרעש מזיק."

3.      ביום 26.5.09 מונה פרופ' דב אופיר כמומחה רפואי יועץ לבית הדין (להלן - המומחה). למומחה הועברו השאלות הבאות:

"א. מהי הפגימה הרפואית ממנה סובל התובע באזניו ובכושר השמיעה שלו?

ב.    האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הירידה בשמיעה?

ג.    האם בשמיעתו של התובע, חלה ירידה של 25 דציבלים לפחות, בכל אחת מהאוזניים בתדירויות 3,000 ו/או 4,000 מגה הרץ?"

4.      ביום 22.6.09 הודיע המומחה כדלהלן:

"בתיק שלוש בדיקות סינון שמיעה אך רק בדיקת שמיעה מלאה אחת. בדיקת שמיעה זו אינה מדויקת ולא אמינה. אבקש על כן להפנות התובע לבדיקת שמיעה עדכנית ולבדיקת פלט אקוסטי למכון קולות ....."

5.      ביום 22.7.09 נבדק התובע במכון קולות, כפי בקשת המומחה. תוצאות הבדיקה הועברו למומחה ביום 29.12.09, ולבקשת הצדדים הועברו אליו גם שתי שאלות כדלהלן: 

"א. אנה פרט לאיזו בדיקת שמיעה הינך מתייחס בבקשתך מיום 22.6.09 ומדוע לטענתך בדיקת השמיעה הנ"ל אינה מדוייקת ואינה אמינה.

ב.    האם בבדיקות השמיעה יש ירידה של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאזניים בתדירויות הדיבור (500, 1,000, 2,000)".

6.      ביום 6.2.10 נתן המומחה את חוות דעתו כדלהלן:

"בתיק שנשלח אלי היו שלוש בדיקות סינון שמיעה מתאריכים: 27.5.2009, 22.2.2006, 15.6.2006 ובדיקת שמיעה אחת מלאה מיום 10.12.07 אשר ליקוי השמיעה שנרשם בה היה חמור יותר מאשר בבדיקות הסקר ולכן סברתי כי אינה אמינה. כעת, משבוצעה בדיקת השמיעה המלאה הנוספת ביום 22.7.09, ובנוסף בוצעה באותו תאריך בדיקת פלט אקוסטי אשר מאשרת את הממצאים בבדיקת השמיעה, מסתבר שהממצאים דומים מאוד בשתי בדיקות השמיעה ולכן אני חוזר בי. שתי בדיקות השמיעה המלאות מיום 10.12.07 ומיום 22.7.09 הן דומות, מדויקות ואמינות.

בתאריך 21.8.1985, לפני תחילת עבודתו במפעל סנו, נרשם בתיקו הרפואי בצבאי של התובע: "חבלה אקוסטית בתחום תדירות 2000 הרץ ומטה בעל 25 דציבל". משמעות הדבר היא כי לתובע היה ליקוי שמיעה בתדרי הדיבור בחומרה של מעל 25 דציבל, עוד לפני תחילת עבודתו במפעל סנו. לא נרשם מה היה מצב השמיעה בתדירויות מעל 2000 הרץ, אבל כמעט תמיד השמיעה בתדירויות הגבוהות לוקה יותר מאשר בתדירויות הנמוכות ולכן צריך להניח כי ליקוי השמיעה בתדירויות הגבוהות היה בשנת 1985 בחומרה העולה על 25 דציבל.

לשאלות בית הדין:

א.   על פי שתי בדיקות השמיעה הנזכרות לעיל לתובע ליקוי שמיעה חושי-עצבי, דו-צדדי, לא סימטרי, ברוב התדרים, חמור יותר בתדרים הגבוהים.